<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' מליחת בשר</h1>
<h2>דף עה:</h2>
נטף מרוטב על החרס וחזר עליו יטל את מקומו, אבל סכו בשמן תרומה וישראל אוכלין יקלוף החיצון וטעמא בגמ' משום דמשהו בלע וה"ט נמי דנגע בחרסו של תנור דדי בקליפה, וכ' רבותא כ"מ שהבליעה מועטת די בקליפה וכך פ' במליחה די בקליפה.
<h2>דף עו.</h2>
אתמר חם לתוך חם ד"ה אסור חם לתוך צונן רב א' עילאה גבר ושמואל א' תתאה גבר. פלוגתיהו בקדרה שנטל מן האש ואוכל עדיין חם מחום כלי ראשון שהיד סולדת בו והלכה תתאה גבר אם התחתון חם בין שהוא האסור או ההיתר מחמם העליון מפליטו ומבליעו, וכיון שאסור משום בשול צריך ס' כנגד האסור, אבל אם אין שם רוטב כגון בצלי רותח שנפל עליו אסור או היתר אינו אוסר אלא כדי נטילה. תני' צונן לתוך חם אסור, חם לתוך צונן מדיח, אדמיקר ליה בלע, אלא חם לתוך צונן קולף. תני' אידך בשר רותח או צונן שנפל לחלב רותח אסור, חם לתוך צונן קולף. ומדלא אשמועינן גבי חלב צונן שנפל בו בשר חם דליכא למקלף דאסור, ש"מ כיון דא"א למקלף שרי. ודאמרינן חם לתוך חם או צונן לחם אינו אוסר בצלי אלא כדי נטילה בדליכא חלב או שומן, אבל אי אית בי' מפעפע בכולו כד' [חולין צ"ז ע"א] גדי שצלאו בחלבו אסור אפי' מראש אזנו, ואם הוא חלב כחוש או שמנו של גיד הנשה די בכדי נטילה.
ובהלכות כ'... אבל הגרי"צ כ' אין בגידין בנותן טעם אבל שמנוניתו בבשול משערין בס' ואם נצלה גיד בירך קולף ואוכל עד שמגיע לגיד והאי עד הגיד לאו דוקא דלקמן כ' הרב צלי בעי קליפה אפי' חם לתוך צונן, וכבר כתבנו דבצלי בעי נטילה. ואם בשל כוליא בחלב שלה אע"ג דמפעפע אינו אוסר כולה דקרום מפסיק. ואם חתיכת ההיתר שמן והאסור כחוש גם האסור נחשב לשמן דאזיל ומפטם האסור ויוצא בהיתר ואוסרו כולו, דהא חזינן מאן דאמר ריחא מלתא, אפי' בשר שמן שצלאו עם בשר נבלה כחוש אסור, מ"ט דמפטמי מהדדי, ונהי דלא קייל"ן הכא אלא ריחא לאו מלתא מ"מ היכא דמחממי מהדדי מסתבר הכי. ואמרו רבותא במליחה נמי דינא הכי כל דאיכא חלב ושומן בס' משערין, דחזינן לרבינא ס"ד דחמיר מליח מצלי. ובדבר א' חמור צלי מבשול, דכל היכא דצריך ס' בצלי מ"מ צריך נטילת מקום במקום שנוגע האסור בהיתר, כיון שאין כאן רוטב נרגש האסור טפי בהיתר במקום הקרוב לאסור. ובאסור פעפוע קיימא נמי חלוקא בין עילאה חם או תתאה חם, שאם התחתון צונן בין שהוא האסור ויש לו פעפוע ובין שהוא ההיתר והאסור חם המונח עליו יש לו פעפוע התחתון גובר ואין נאסר אלא כדי קליפה, ואם תחתון חם בין האסור ובין ההיתר הכל אסור. וי"א אף במליח דינא הכי, אם בשר נבלה מלוח למטה והיתר תפל למעלה או היתר תפל למטה אוסרו כדי קליפה, ואם יש בא' מהם דבר פעפוע אוסר בכולו אם מליח למטה, אבל אם התפל למטה אינו אוסר אלא כדי קליפה אפי' יש בו פעפוע דתתאה גבר אלא עד דמיקר לי' בלע קצת.
